רפורמה דמוקרטית

 

בשנות ה-40 של המאה ה-20 התחיל להסתמן חוסר שביעות רצון כללי מהממשל המשפחתי של בית ראנה. הטענות כנגדם החלו בקרב נפאלים אקדמאים, שלימדו בבתי ספר ומכללות הודיים, וכן מתוך טוענים לשליטה במשפחת ראנה עצמה. נפאלים רבים בגולה, השתתפו באופן פעיל במאבק ההודי לעצמאות ורצו לשחרר את נפאל גם כן מה"כיבוש" הפנימי האוטוקרטי. תנועה זו הגיעה לשיא בתמיכה הודית משמעותית ב־1950, כשהמלך טריבהובן ברח מארמונו-כלאו להודו שנעשתה עתה לעצמאית, וכך התחיל מרד מזוין כנגד ממשל ראנה. מרד זה איפשר את חזרתה של משפחת שאה לשלטון האפקטיבי, וכן מינוי של אדם שאינו בן למשפחת ראנה לראשות ממשלה. לאחר מכן הייתה תקופה של ממשל חוקתי-למחצה, כאשר המלך, בעזרת מנהיגי המפלגות הפוליטיות החדשות, שלטו במדינה. בשנות ה-50 נעשו נסיונות לנסח חוקה עבור נפאל שתיצור ממשלה שתייצג את העם על פי המודל הבריטי.

בתחילת 1959, המלך מהנדרה פרסם חוקה חדשה, ונערכו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות עבור אספה לאומית. מפלגת הקונגרס הנפאלית, קבוצה סוציאליסטית מתונה, זכתה בבחירות. מנהיגה, ב. פ. קואירלה, היה לראש ממשלה.

 

כישלון הדמוקרטיה

 

המלך מהנדרה פיטר את ממשלת קואירלה ופרסם חוקה חדשה ב־16 בדצמבר 1962. החוקה החדשה ייסדה שיטה "לא-מפלגתית" של מועצות (פנצ'יאט), שיטה שהציע מהאטמה גנדהי בהודו, שהמלך חשב שהיא ממשל המתאים יותר למסורות הנפאליות. כמבנה היררכי, ממועצות הכפרים ועד לפרלמנט הלאומי, שיטת הפנצ'יאט שימרה את הכוח האבסלוטי של המלוכה, והמלך היה ראש המדינה בעל סמכות ייחודית על כל המוסדות הממשלתיים, כולל הקבינט (מועצת השרים) והפרלמנט. מדינה-אחת-שפה-אחת נעשתה למדיניות הלאומית, והשפה הרשמית, "נפאלי", שהייתה שפתו של המלך, נעשתה לבלעדית על חשבון שאר השפות של הממלכה. 18 חודשים מאוחר יותר הכריז מהנדרה כי הדמוקרטיה הפרלמנטרית היא כישלון, ויש לחזור למצב הקודם.

לאחר המלך מהנדרה מלך בנו בן ה־27, המלך בירנדרה, ב־1972. לנוכח הפגנות סטודנטים ופעיליות נגד הממשל ב־1979, המלך בירנדרה קרא למשאל עם לאומי שיחליט על מבנה הממשל של נפאל – המשך שיטת הפנצ'יאט עם רפורמות דמוקרטיות או ייסוד של מערכת רב-מפלגתית. משאל העם נערך במאי 1980, ושיטת הפנצ'יאט זכתה לניצחון דחוק. המלך ביצע את הרפורמות המובטחות, כולל בחירה של ראש הממשלה על ידי הפרלמנט.

תושבי האזורים הכפריים ציפו כי האינטרסים שלהם ישמרו יותר לאחר אימוץ הדמוקרטיה הפרלמנטרית ב-1990. כשהרפורמות הקרקעיות שהובטחו לא בוצעו, תושבי אזורים מסוימים החלו להתארגן על מנת להפעיל את רפורמת קרקעות בעצמם, ולצבור כוח כנגד בעלי הקרקעות הגדולים. אולם, תנועה זו דוכאה בידי הממשלה הנפאלית, ב"מבצע רומיאו" ו"מבצע קילו סרה 2", בהם נהרגו רבים מהפעילים העיקריים במאבק.

 

 

טבח משפחת המלוכה

 

התאריך ה-1 ביוני 2001 היה, לפי לוח השנה הנפאלי, יום שישי השלישי שחל באותו החודש. בהתאם למסורת של משפחת המלוכה הנפאלית, התכנסה המשפחה המלכותית ביום זה למפגש משותף בארמון המלוכה נראינהיטי, בית המגורים של המלוכה הנפאלית. למפגש הוזמנו 24 איש מבני המשפחה המלכותית. במהלך אותו מפגש נערך טבח בו נרצחו 10 מבני משפחת המלוכה ונפצעו חמישה נוספים.

ועדה שמינה המלך גיינדרה, אחיו של המלך בירנדרה, חקרה את הטבח שאירע במהלך המפגש במשך שבוע ימים. הוועדה, שהורכבה משופט בית המשפט העליון של נפאל ודובר בית הנבחרים של נפאל, ראיינה למעלה מ-100 איש ובדו"ח הסופי שלה תיארה את השתלשלות האירועים באותו ערב.

לפי מסקנות הוועדה, החל מהשעה 19:30 שהה הנסיך דיפנדרה שהיה מארח המפגש, בחדר הביליארד בארמון ושיחק בליארד לבדו. לפי דיווחי האורחים, במהלך שהותו בחדר, שתה דיפנדרה ויסקי ועישן סיגר ובו תערובת של חשיש כפי שנהג תמיד. כאשר אחיו של דיפנדרה, הנסיך ניראנג'ן ובני משפחה נוספים, הבחינו שדיפנדרה החל להתנדנד והתקשה לעמוד על רגליו, הם הובילו אותו לחדר השינה שלו.

בדיקת פירוט שיחות הטלפון של דיפנדרה גילתה כי בזמן שהותו בחדר השינה, ביצע דיפנדרה מספר שיחות טלפון לדביאני ראנה. ראנה העידה בפני הוועדה, אישרה את דבר קיום השיחות והוסיפה כי קולו של דיפנדרה נשמע חלש מעט בזמן השיחה ולכן היא התקשרה לעוזרו של דיפנדרה וביקשה ממנו לעלות לחדרו של דפינדרה ולוודא שהכל בסדר איתו. העוזר אישר את הדברים וטען כי הוא ועוזר נוסף עלו לחדר השינה של דיפנדרה ומצאו אותו שוכב על ריצפת החדר בעודו מנסה להוריד מעליו את חולצתו. העוזר טען כי הם עזרו לדיפנדרה להתפשט ולאחר שסיימו נכנס דיפנדרה לשירותים שם הם שמעו קולות של הקאה. לאחר שיצא מהשירותים פנה דיפנדרה לעוזריו וביקש מהם לעזוב את החדר.

בשעה 20:30 בערך התכנסו האורחים בארמון בחדר הביליארד. בשעה 20:39, התקשר דיפנדרה בפעם האחרונה לדביאני חברתו ולדבריה אמר לה: "אני הולך לישון, לילה טוב, אנחנו נדבר מחר". לאחר שיחה זו, לבש דפינדרה מדיי צבא ועזב את חדר השינה כשהוא חמוש בתת מקלע מסוג MP5, רובה סער מסוג M16 ואקדח של חברת גלוק. דיפנדרה הגיע לחדר הביליארד וירה ירייה אחת מהתת מקלע לכיוון התקרה. לאחר מכן ירה ופצע דיפנדרה את אביו, המלך בירנדרה, שעמד באותה העת לצד שולחן הביליארד ונשא נאום לאורחים. דיפנדרה עזב את החדר אולם חזר זמן קצר לאחר מכן והחל לירות פעם נוספת, הפעם מרובה הסער. דיפנדרה ירה פעם נוספת בבירנדרה ואז כיוון את נשקו לכיוון אחותו, הנסיכה שרוטי, וירה בה ובאורחים נוספים ששהו בחדר. לאחר שסיים לירות, יצא דיפנדרה מחדר הביליארד. מחוץ לחדר הוא הבחין באחיו, הנסיך ניראנג'ן מלווה באימו, המלכה איישוואריה וירה בשניהם. זמן קצר לאחר מכן, הפנה דיפנדרה את אקדח הגלוק לכיוון גופו וירה בעצמו בניסיון להתאבד.

הועדה קבעה כי, משרתים ומאבטחים ששהו בארמון הפעילו את האזעקה לאחר ששמעו את היריות ולאחר שהגיעו לחדר הביליארד החלו לבצע פעולות פינוי והצלה. כל הנפגעים פונו לבית החולים עד השעה 21:30. מותם של המלכה איישוואריה, הנסיכה שרוטי והנסיך ניראנג'ן נקבע עם הגעתם לבית החולים. המלך בירנדרה מת בבית החולים לאחר שהרופאים לא הצליחו להצילו. הנסיך דיפנדרה פונה לבית החולים בעודו שרוי בתרדמת, ממנה לא התעורר ומת ב-4 ביוני, שלושה ימים לאחר מכן. מלבדם, חמישה אנשים נוספים, כולם חברי משפחת המלוכה הנפאלית, נהרגו בטבח וחמישה בני משפחה אחרים נפצעו.

בדו"ח הוועדה צוין כי בזירת הטבח נמצאו 47 תרמילים של רובה הסער M-16, שני תרמילים של אקדח הגלוק ו-29 תרמילים של תת-המקלע MP5. לפי דו"ח הוועדה, הטבח כולו נמשך כ-15 דקות.

 

גופותיהם של בירנדרה ובני המשפחה המלכותית האחרים נשרפו בטקס מיוחד. בהתאם לחוקה ולמסורת הנפאלית, מונה יורש העצר דיפנדרה למלך נפאל בעודו חסר הכרה ומחובר למכונת הנשמה. גיינדרה, אחיו של המלך בירנדרה המנוח והשני בסדר הירושה לכתר הנפאלי, מונה לעוצר. ב-4 ביוני, שלושה ימים לאחר הטבח, מת דיפנדרה בבית החולים וגיינדרה מונה למלך במקומו.

 

כל עת שדיפנדרה היה בחיים, טען גיינדרה כי מותם של בני המשפחה המלכותית נגרם כתוצאה "פליטת כדורים מנשק אוטומטי". אולם לאחר מותו של דיפנדרה, טען גיינדרה כי אמר זאת רק עקב "סיבוכים חוקתיים" שכן לפי החוקה והמסורת הנפאלית, דיפנדרה לא יכל היה להיות מואשם בבית משפט בביצוע הטבח במידה והיה נשאר בחיים.

ועדת החקירה המיוחדת שמונתה על ידי גיינדרה קבעה כי דיפנדרה ביצע את הטבח. הסברה הרווחת היא שכעסו של דיפנדרה על המכשולים שהוצבו בפניו בעת בקשתו לשאת לאישה את דביאני ראנה הוא שהוביל אותו לבצע את הטבח.

ההשפעות הארוכות הטווח של הטבח היו משמעותיות. הטבח ערער בצורה קשה את ההערכה לה זכתה משפחת המלוכה מהחברה הנפאלית. שלטונו האוטוקרטי של גיינדרה היה שנוי במחלוקת ולא מקובל בקרב רבים בחברה הנפאלית. בתקופה שלאחר הטבח גברה הביקורת נגד בני משפחת המלוכה והחל מעקב מדוקדק אחרי מעשיהם. עובדות אלה הובילו בסופו של דבר לביטול המלוכה ולהפיכתה של נפאל לרפובליקה פדרלית-דמוקרטית.

 

תאוריות הקשר

 

רבים מתושבי נפאל מטילים ספק באמינות התיאור כפי שהוצג על ידי גיינדרה, ושאכן דיפנדרה ביצע את הטבח. ישנם הטוענים כי למעשה גיינדרה הוא זה שביצע את הטבח, בשיתוף פעולה עם שירות הביון ההודי. פוספה כמאל דאהל ראש המפלגה המאואיסטית בנפאל טען ברבים כי את הטבח אירגנה לשכת הביון של הודו או ה-CIA.

מכיוון שדיפנדרה היה ימני תוהים רבים מדוע התאבד בירייה בידו השמאלית ומדוע נורה פעם אחת בעוד שבמקום נמצאו שני תרמילים. גופתו לא נותחה כך שתשובה וודאית לא קיימת.

האינטרס של גיינדרה בטבח ברור: המלוכה הייתה יכולה לעבור לידיו, רק במקרה ששני אחייניו ימותו. בנוסף לזה, גיינדרה ובנו, הנסיך פאראס, היו מאוד לא פופולריים בקרב הציבור.

דבר נוסף המאשש את הטענות לקונספירציה, היא העובדה שבעוד שהמלך ומשפחתו נהרגו כולם, בקרב משפחתו של גיינדרה לא היו הרוגים (אף כי אשתו נפצעה אנושות).

חשוב להדגיש, כי לטענות אין כל ביסוס בעדויות הניצולים, שהעידו כולם כי אכן דיפנדרה ביצע את הטבח. אך טענות כי למעשה היה זה כפילו של דיפנדרה אף הן נשמעות בקרב הציבור.

בזמן שלטונו של גיאנדרה, המרד המאואיסטי צבר תאוצה, ובאוקטובר 2002 גיאנדרה הדיח את הממשלה זמנית והחל לשלוט באופן אבסולוטי. שבוע לאחר מכן הוא מינה ממשלה אחרת, אולם המדינה נותרה לא יציבה מסיבות שונות, ביניהן המרד הקומוניסטי הנמשך ואי שביעות הרצון של העם מהמלך החדש, גיאננדרה, שנחשד ברצח בני משפחת המלוכה.